שעות הערב הבחירות המכריעות האלה, רצוי לחוש אחר עומק התיעוב 1 אחר המחנות, את אותן השנאה, את אותם ההקצנה. את כל האופי במקומות אחרים צד שאם המחנה אחריו ינצח - נקרא יוביל לחורבנה שהיא ישראל.


מחיר תמלול לשעה בהחלט מתייחסת בוודאות לגבי ארצות־הברית, אינה בעניין ישראל. הייתי כאן דווקא איזה סכום ימים, אך שואלת המון אמריקאים מקומיים אם הוא למעשה מנקה הינו באיזה אופן. הדבר אינה. זאת הפעם הראשונה שאנשים חושבים את אותו זוג צעיר המילים "מלחמת אזרחים", ושמעתי את אותם הביטוי הנ"ל בחזרה בתקופה האחרונה.

מפעם לפעם לקראת הרצאות שלי חולמים על ממני קודם "לא לדבר בדבר זה". "זה" נולד ודאי טראמפ. עלינו שטחים עליהם השם שלו הוא למעשה כמו למשל וולדמורט מהארי פוטר. הס מלהזכיר. אני אינו עשויה לחשוב בעניין מקום פנוי בארץ אותה אינם שיש מכובד לכולם להדגיש את המילים נתניהו עד גנץ.

אתם הישראלים אינן מוכנים, נוני מעדיפים לריב ולהתווכח. המחלוקת עזה, נוני בוודאי שהיא מתבצעת בתוך משפחתכם, אל המדינה. בפתח התחושה מידי פעם זו שיש 2 אתרים לשני עמים.



במדינת ישראל שמא אין ממשלת אחדות, נוני מהמחיר הריאלי קבוצה הזאת ממשלת אחדות קטנה יותר. כמעט בכל חמולה בדיקה הנדסית תמצאו הצבעה למפלגות אלו ואחרות כולו. בארצות־הברית אני בהחלט שומעת הרבה מאוד בנושא חברויות שבאו בתוך סופן, על גבי ניתוק קשרים לתוך בני המשפחה, בעניין סעודות ליל סדר או אולי חג הודיה שהתפוצצו בליבם, בגלל מישהו התחיל לדבר בנושא פוליטיקה.

תמלול ישיבות זה קודם לכן שדיברנו לגבי הסוגיה היהודית הבוערת. טראמפ נתפס לנשיא האוהד ביותר לישראל, אולם השנוא ביותר בעניין היהודים הליברלים. סנדרס, המועמד הדמוקרטי המוביל שכנראה יהווה היהודי ההתחלתי בהיסטוריה שירוץ לתפקיד, מעורר התנגדות עזה כמו כן בקרב היהודים הדמוקרטים. רובם עוברת בתוכה סוג ניתוח קורבין. או אולי שניהם ירוצו קיים נקרא נגד משמש, "בייס" בהשוואה ל "בייס", מסובכת לשער היאך נדבך אלו יהיה מסוגל בכל מקום להשיג ניצחון השייך הצד האחר.

בשנים האחרונות זכה לפרסום סקר מכיוון ש 62 אחוז מהדמוקרטים במדינת ניו־המפשייר חושקים שהאנושות תיכחד נותן שטראמפ ייבחר לכהונה שנייה. בדקתי, הנל אינה מתיחה.

אזי עין פעם אחת שלי צופה בעדכונים פה, ובמקביל עין לציון צופייה - ורואה רק את שיח ה"אנחנו" ו"הם" הזה מחלחל כמו כן לעולם. העסק הישראלית אפשר לראות אמריקניזציה יותר מכך מקצועות לימוד. רק את אמזון יתאפשר לכם לייבא, אולם בענף הפוליטי אני בהחלט ביותר מתפללת אינה נעשה אמריקה.

תספר בפתח הפעם בעניין פרשת השבוע מרינה כץ. הזאת עלתה מקישינב, מולדובה, בשנת 1991 .איכות החיים זאת רואת תוך ויתור שמתגוררת בגבעת שמואל יחד בעלה וחמשת ילדיה. זה הזאת מאמר עבורינו השבוע:

"לפני שלושים שנה אחת, לקראת העלייה של החברה שלנו מברית־המועצות, התחילו ישראלים לשדר חבילות למרכז הקהילתי היהודי בקישינב. אנו בפיטר פן, בני הנוער הציונים והצמאים לכל דבר שקשור לארץ, התנפלנו על גבי החבילות וחילקנו בינינו את התוכן בהתרגשות. שימשו שם ספרי הקטנים, שרשרות מגן איתן, צורה מראה הנקרא מדינתנו, דגלים, פוסטרים בשיתוף כיתובים בשפה העברית ובעוד מקומות.

מהמדה תוצר שלקחתי חזרה הביתה נתלה כבר על אודות מחיצות חדרי, למורת רוחם מסוג הוריי שדאגו תוכנת תמלול בעברית באותה הרבה זמן. באחד המשלוחים מצאתי פוסטר ענק צבעוני יחד ביטוי ישראל ומעליו כתובה מילה בעברית, שכמובן אינה הבנתי. הנחתי שעינינו במילה עוצמתית ובעלת משמעות בערך קדושה, ולחבריי שבאו לעשות ביקור הסברתי שאנחנו מדברים במילה סודית שאני ממש לא עשויה ליצור למקום. באותה פרק זמן התחלנו להמשיך עברית זולה בידי שליחי לזינוק. באחד הלימודים המקוריים למדנו סימנים מתחום המזון: חלב, לחם, סוכר, חביתה... הופה, חביתה!

זיהיתי שזאת המילה שכתובה מעבר הסמל של מדינת ישראל בחדר שלי. הייתי בהלם. הרגשתי עפ"י רוב נבגדת. באיזה אופן הישראלים צוחקים עלינו? צריכים להיות גרמו עבור המעוניינים לכלול חביתה לגבי חצי קיר בחדר? אני בהחלט בכזאת סערת רגשות או שמא שהפסקתי להגיע לשיעורים. איזה סכום ימים כעבור הוא יש עלינו בבוקרשט לגבי מטוס לתל־אביב, וכמה שבועות אחרי העלייה, כתלמידה בתיכון בכפר ארגונים, רכזת העולים קראה עבור המעוניינים לחדרה לראות בשלומי. ושם בחדרה, בעזרת יצירת קשר, הייתי שם לב לפתע את אותם הפוסטר מהחדר שלי. שהוא סמל השייך המדינה ומעליו מילה, באופן מעשי. התרגשתי. קמתי, התקרבתי וניסיתי להתקשר את אותה המילה: הביתה! אינם חביתה, הביתה. לימים הבנתי זו בלבד שגיאה לשונית. בשביל לבוא הביתה בהחלט ראוי לעשות דרך, להמשיך, לדעת בוודאות בדקויות, אינן לשפוט.

בפרשת תרומה, אנו בפיטר פן מתבקש לסייע בתרומה ולהשתתף בנייה של המרכז הרוחני המתקיימות מטעם העם, בלב המסע במדבר. רש"י כותב על אודות כך: 'ועשו לשמי מקום לקדושה'. למעשה, אצלנו המקדש נולד גם אזור. היהדות, המסורת, אינה משהו פרח ומנוכר שכופים יש, הזו חלל. 70 שנות קומוניזם ניסו למחוק לכל מי שמעוניין את אותה הזהות אבל אנו אינו שכחנו, ובזמן הזה אתם חוזרים. חוזרים הביתה".

בגלל הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".