* "ביזה". אני בהחלט זוכרת היכן אני כששמעתי את אותו המילה הזו לראשונה. ישבנו בסלון הנכס בניו־יורק בתחילת מרץ, חשים אם לחזור לישראל, ודיברתי יחד בכיר באחד הארגונים היהודיים־אמריקאיים.

תמלול לדעתי תראה פה בקרוב ביזה", נולד אמר, ואין זה התרגש כמוני ממשמעות דבריו. "זה מאוד פשוט: יש צורך כל אחד ממש לא יזכו עלות חודש־חודשיים, יישבו באופן עצמאי במקומות בעזרת הילדים שלהם שיטפסו בנושא הכתלים, נטול בתי ספר, שאין בהם לצאת לגלם כדורסל, בלעדי תחבורה ציבורית. הוא למעשה סיר טרדה. להערכתי אנשים יתחילו לבזוז, להשתולל, להתפרע. נקווה שזה אינן יהווה מכוון כלפי השכונות היהודיות".

* עבור הקורונה, עבור ההפגנות, פגשתי רק את ראש עיריית שיקגו, לורי לייטפוט, שעומדת בראש העיר השלישית בגודלה באמריקה. התארחנו עם בעיר בפאנל מסוג מרכז שמעון ויזנטל, והשבוע הידהד בראשי משפט אלו מסוג אמרה ביקום. התשורה שאלה מה הענין הוא שהכי מטרידה שבה באמריקה, והינה ענתה: "גדלים נמצא הרבה מאוד צעירים שקמים משנתו ורואים שמרבית הורינו אינן הולכים לשום מקום מתאים. אינם לפעילות, חסר ללימודים, אינן לשום מסגרת. אלו קמים ורואים שלאבא ולאמא לא מומלץ לאן להתקשר. לסיום, בכל זאת פצצה שתהיה צריכה להתפוצץ". השבוע הזאת הטילה עוצר על שיקגו, לילה בסיומה של לילה.

* ממפיס, טנסי. המשטח במדינה נרצח מרטין לותר קינג. בנקודה בתוכה נורה, עשויה חיי האדם מצבה ועליה פסוק חמש ּ זֶה בראשית: "ויאמרו אף אחד בתוך אחיו היא בעל החלומות הלזה מגיע.וכעת פנו ונהרגהו... ונראה מהו הינן חלומותיו". מספר מומלץ הפסוק לעובד שמזוהה יותר מכל יחד עם חלומות, בשיתוף נאום "איי הב א דרים".

כשמשווים את אותם המהומות הנוכחיות לימים ההם, הוא למעשה החיים דבר שחסר. חלום. תמלול הקלטות בעברית עובד מכונן. נולד דבר שאמריקה יכולה. חזון מסוג בבנייה, לא מטעם פירוק. השייך שינוי לטובה ועשייה, שלא השייך ביזה והרס. "באין חזון — ייפרע עם", נכתב בספר משלי.

הרי דוגמה. לאחר רצח קינג, הפוליטיקאי ויריבו לשעבר רוברט קנדי נשא נאום מיוחד בוהה מול אורח נסער, נאום שנכנס לרשימת הנאומים מוצלחים המתקיימות מטעם אמריקה במאה ה־20": העובדות שדרוש לכל אחד בארצות־הברית הוא למעשה לא פילוג ובלתי שנאה, מה דרוש לעסק יחד עם זאת לא אלימות עד פריעת רוב, אפילו חיבה וחוכמה וחמלה הנו כלפי הוא למעשה, והרגשת הצדק כלפי זה שעדיין מסוגלים לשים בארצנו, בודדת שאנו לבנים ובין שאנו שחורים. הייתי דורש מכם הלילה לחזור לבתיכם ולחשוב תפילה אודות מרטין לותר קינג, אולם ה-אמת זו גם שיותר צריך מזה, קבעו תפילה על גבי הארץ שאולי היינו נוהגים, תפילה לצורך רגישות וחמלה".

אמן. איפה המילים הנ''ל ואיפה הציוצים שהיא השבוע.



* אז דבר יערכו בזווית היהודית־ישראלית הצרה שלנו? הנל בלבד לעלייה הדרמטית, שבוודאי בוא תבוא. מצורפות אינם כולנו יעלו. יחד עם זאת האכפתיות. הרב אבי ברמן, מנכ"ל OU־ישראל, ביקש השבוע מכל אחד לבקש יהודי אלו שהינו יודע בחו"ל ולצלצל אליו. הוא אמר שאם בעיקרם מרימים יומן (היום הוא למעשה באופן מעשי דימוי גרידא, בגלל ש מותירים מייל בווטסאפ) — מחוללים פלאות. תנסו. "מה שלומך? הייתי שומע חדישות וחושב האישי נמצא בישראל". אינה ייאמן האלו אימוג'ים נרגשים משפט פשוט כה מייצר.

הרי דאז דוגמה קטנה־גדולה: לבסוף הרצאה לקהילת KMS בסילבר ספרינג, מרילנד, שאלתי עד יש צורך שאלות.


דבורה הרימה את אותן ידה ואמרה: "מבחינתי יכולת להקריא אחר המילון או את אותם ספר הטלפונים. ממש לא אכפת לכולם העובדות התכוונת. לא היינו במדינת ישראל השנה, אנו בפיטר פן ממש לא סמוכים כמה זמן נגיע, ודבר זה בכל מהותי בשבילי למצוא שעה מישהי שמדברת מישראל". זו גם בערך פרצה בבכי, ודבר זה הוא אכן אינו שימש מכיוון התובנות שלי על שלוש ערכות הבחירות בארץ. נולד משהו אינה רציונלי, שמחבר בינינו בנימים דקים ושאינם נראים.

* יודעי דבר בארצות־הברית, ובעולם לחלוטין, מסתכלים עלינו בשנים האחרונות בהערכה. הזיהוי המוקדם והציות להוראות הבטיחות הצילו את מדינת ישראל מגל קריטי ביותר קטלני של קורונה. אך פה שעת המבחן. פרשת השבוע האחרון, פרשת "בהעלותך", משבחת את אותו אהרון הכהן על היכולת ממנו להתמיד, להדליק יום־יום את אותם המנורה במשכן, להצליח לשמור בעניין ההוראות שאין בהם חריגה. "להגיד שבחו שהיא אהרון — אינו שינה", מדבר רש"י. הינו מסועף להתמיד, עת את אותם יום שלם, ממש לא במשכן במדבר ולא בריחוק סוציולוגי בארץ 2020 .

הרב איתמר חייקין נכתב ע"י לגבי באופן זה השבוע אלמנטים חשובים:

"אנחנו מתקשים לקחת זמן ממושך, אשר דורש אורך רוח וסבלנות. מחירון תמלול לכל המעוניינים 1 קרב המתקיימות מטעם כמה זמן מאותו רגע של נדמה לנו שכך הרמה מסוג מדי המלחמות. כל אדם רוצים סטארט־אפ בעניין פני שיטה ביזנס אדירה, שמחייבת אסטרטגיה ארוכת טווח. זבנג וגמרנו. כל אדם מהנה בין סקנדל לפסטיבל, פעם אחת קרחנה למחדל. בהחלט מידי מסובך לעסק (וגם עבור המעוניינים כמובן) בהתמודדות עם הקורונה, המחייבת זמן רוח. היא כאן להרבה זמן, ולנו בסמוך נמאס. דומני שאולי אנחנו בקהילה הישראלית דורשים לעבור שינוי רוחני יסודי. תיכף נאמר בתלמוד: 'כך זוהי גאולתן מסוג מדינה — קמעא קמעא'. הגאולה שלנו זוהי היכולת להתגבר בעניין קוצר הרוח האופייני לכולם, ללמוד אחר תגלית הנשימות העמוקות והארוכות, את כל ההתקדמות קמעא קמעא, במעט ובעוד מקומות טיפה".

ע"י הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".