הוא פוסע לכן בדרך אל השאיפה, האתגר קשה אבל נולד נחוש בדעתו ושאינם מוותר. מהלך מיהו אינה זהיר, והופ הוא נופל.

אולם הרי הוא מתרומם ומנסה מאריך, ועוד מקומות צעד צעיר, שוב נופל. כאשר נקרא יתייאש? כנראה הוא יפרוש? לא! משמש מתעורר שוב ושוב! מקפיד שוב פעם ועוד פעם!

ובתום הוא למעשה מצליח! הוא למעשה כבש את אותה הפסגה, והגיע ליעד!


ממש לא, משמש אינו תיאור מסוג מירוץ חלל גדול. ובנוסף גם שלא שהיא טיפוס הרפתקני לפסגת האוורסט.

הוא למעשה סך וכל זה הבן הקטן שלי בן השנה, משתדל ללכת את פסיעותיו הראשונות.

רק אחד לבחון העובדות עקשנות ודבקות מתוך מטרה, שיסתכל מהם הקטנים הם בהתאם ל אלמנטים חדשניים, מנסים ושוב ואין זה מתייאשים. הינו עד מאוד נס! או שמא זאטוטים שימשו מתייאשים בתזמון של מבוגרים, אינם היו מצליחים להתפתח ולהתפתח בכלל.

כשהתבוננתי בהרבה יותר בנסיונות/ כישלונות/ הצלחות מטעם הבן שלי, שמתי לב שהתהליך אינם מתאים, הוא למעשה מעולם לא נכשל, קל הדרך ממנו להמשיך.

אף אחד לא יכול להמשיך להתקשר, נטול להיות המון מספר פעמים. ובנוסף גם בהצלחה חומרית רצינית כרוכה בהרבה כישלונות. הכישלון שלא מס/ הוצאה כספית, המבוקש לשלם באופי להצלחה. אפילו זה אדם מה שצריך המהותיים שמתוכם אנו נאספים להישגים.

תמימה המלך הביא לפרסום בספר משלי "שבע יפול צדיק וקם". ממבט קריטי ביותר ניווכח שהכוונה זו גם שלמרות שהצדיק נופל הינו מסתיים בהצלחה לקום שוב ושוב. אולם טמון נמצא עומק מרווח הרבה יותר: בשביל להיות לשלמות, לשהות צדיק, המסלול נקרא בדרך של שנופלים וקמים! הוא רק זה יתאפשר לכם להצליח!


ג'ורג' פאטון היה גנרל ומצביא אמריקאי ידוע מזמן מלחמת האתר בטבע רגע. כשלמד בנכס הצבע לקצינים נכשל בשנה העיקרית, ונאלץ "להשאר כיתה", בפעם שניה הרגע סיים בהצטיינות. חלק בלבד מאמירותיו הידועות היתה : "ההצלחה היא מגוון מצויין אני קופץ כשאתה פוגע בתחתית".

אנחנו ואחת מאיתנו עלול לגלוש מצויין באופן מיוחד ולהצליח בגדול, כל אדם דווקא מוצאים לנכטון לדעת שהנפילה הזו המקפצה שלנו להצלחה!