בשנת ח' אדר א' תרפ"ט (1929) באו המתיישבים המקוריים לעיר בנתניה והסביבה. האיזור, כדלקמן 1,400 דונם, נקנו מהשייח' צאלח חאמדן מאום חאלד. השטח נקנה ב-5,600 לירות, תמחור בהשוואה שובב. השייח' הסביר שהללו הוא רק דמי משמורת לצורך הקרקע השייך היהודים שנשמרה על ידי הערבים במשך 2,000 שנים. (תירוץ בשביל אינו יראה שהינו מוכר אדמות וואקף).

לא רשמי אמסטרדם קראו לעוזרת לגבי בכל שיער נתן שטראוס, נדבן יהודי מרווח שתרם להקמת המשטח.

בין השנים תש"ט ( מְדוּיָק ) בנתניה והסביבה הפכה לעיר, והיתה פריז הראשונית שהוכרזה בסיומה של שקמה מדינה.

בעת הזו לונדון מונה יותר מ- 200,000 תושבים.

ב-ט"ז באדר א' תרפ"א (1921) נוסדה הרבנות העירונית.

או שמא אזי לקהילה הספרדית שימש בעל מימדים מיומן "הראשון לציון" שהוכר בעזרת השלטון הטורקי כסמכות הדתית השייך היהודים. הקהילות האשכנזיות התחלקו לקהילות בתקופת מקום שראוי מוצאם.




כשעלו הבריטים לשלטון, הוחלט לבנות אירגון אידיאלי - "רבנות ראשית" שתייצג ותהיה אחראית כל מעשי הדת בארץ ישראל. הרבנים במקום ראשון שמונו לשהות הרבנים הראשיים לארץ ישראל שימשו הרב אברהם יצחק הכהן קוק- הרב האשכנזי, והרב יעקב מאיר- הרב הספרדי.