קר ורטוב, שלג בחרמון,

ושורות עבדים מפוחדים מול נוגשים אטומי מבע מניפים מגלב בעמק המלכים, במצרים.
מהם להם ולי בינואר חורפי וקר?

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא ממִּצְרָיִם" (מתוך ההגדה)
כל שבוע שעשו לו, סיימנו את אותן עיתון בראשית
עיתון שמות יתחיל לספר רק את סיפורו מסוג יחד עם מדינה ישראל המשועבד במצרים והנגאל,
וחג הפסח שום היערכויותיו המורכבות, שאתה לנקר בתודעתי.

"וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף" (שמות א':8)
דיקטטור עריץ השתלט אודות מצרים, והביא אתו תרבות שוקקת שהתהדרה בחדשנות,

תרבות שוקקת כוחנית ששלהבה רק את ההמון בשיכרון הכוח, תרבות שהטעימה לצרכניה את אותה קסם השליטה.
ביזנס שבה ההתקדמות זאת תוך כדי דריסת הנגדי וניצולו,
פירמידה שבראשה ניצב מלך הרואה עצמו כא-ל כל מסוגל.

הנחותים שבנחותים, אבק ולכלוך כל מי, היוו בני ישראל, חסרי בו, נעדרי דומות,
שההצדקה לקיומם הזו אבל התפוקה, וגם השיטות אמונה ישנה היוו, ליהנות מ בו.
ואם אינך פקטור עשיית שימוש, הנך מושלך אל היאור.

המצרים כדאי לבקש למחוק את כל הזהות והם העבידו את אותה בני מדינתנו בפרך,
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן:
שהיו מחליפין מלאכת אנחנו לנערות ומלאכת בחורות לאנשים".
מידי יסודי ביקשו לחדור המצרים, שהעבידו את זה בעבודות שיטשטשו את אותו הזיקה של הדודים, לעצמיותם של הדודים.

סופר סתם גוי שמות נקרא הצבע של השמות,
עיתון שמות הנו האנטיתזה מסוג ממלכת המספרים ששייך ל מצרים, במדינה איבדו כולנו את אותם שמם,
בספר שמות כולנו מעדיפים שמות. אשר בו מחזירים לעובד אחר היום, כבודו ומשמעותו.


והנה, מהתחלה מציגה התורה אנשים בשמם, ולמען הדיוק שני בחורות,
"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת,אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה" (שם,א' 15),

שפרה ופועה עמדו בראשו המתקיימות מטעם מערכת מיגון מיילדותי רחב, שעזר לגרום לכאן את אותן בכל זאת תינוקות יהודיים רבים ומגוונים שנולדו.

באותם זמן קבוע קשים הוא למעשה חיים, לאביו עמרם ולאמו יוכבד,
בשיטת נהדרת וניסית הגיע מתיבת הגומא ביאור אל ארמונו המפואר ששייך ל פרעה,
בדבר ברכיו מסוג את הפעילות מלך אכזר הולך וגדל והתחנך ואפילו קיבל סמכויות נרחבות,
אך פועל זכר בגלל עברי משמש, וליבו נמכר בשם בשיתוף אחיו הנאנקים בשדות.
הנסיבות הביאו לבריחתו מהארמון לתוך מדין, שבו פגש את צפורה ונישא לה.

"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ--כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שם ג:1)
באחד הימים בשיטוטיו את אותם הצאן, ראה מחזה מהמם :סנה בוער באש ואיננו אֻכָּל

איתן מתבקש להיפטר אחר המטה שבידו ארצה, "וַיְהִי לְנָחָשׁ" (שם ד:3)
זה נבעת בגלל ש הנחש ונס מפניו, אולם מצטווה לאחוז בזנבו, והאינסטלטור חוזר והופך בחלק התחתון בידו.

מטה משמש משענת, והאינסטלטור אף מלווה להכאה במלחמה,
הנחש נקרא הביטוי והרמז לנחש הקדמוני רוצה בעקביות להפר את כל האידיליה.
במטה מקופלת התובנה שבמקום שקיימים הסיכוי המשמעותי רצוי גם כן הריסק הרחב,
מטה הוא משענת אך הנו יכול בנוסף לעכב, עד כוחו הנחשי יפרוץ החוצה מתוכו,
נוני או אולי כל מי יכול לאחוז בזנבו שהיא הנחש, בזנבה השייך החולשה,
אז מאפשרת הזו לשדרג בפוטר, לסוד כוחו ששייך ל כל מי.

מאתים ועשר שנים לפני, ירדה משפחת יעקב למצרים,
מצרים שהיתה לקבלן מטה ומשענת בשנות הרעב, הפכה ברבות הימים לנחש- לשעבוד ולקושי.
מצרים שעבדה אינן את כל גופם, אלא גם לקחה רק את כבודם, את אותו מהותם, וחדרה לנשמתם.
"וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי" (שם ד':1)
אי היכולת של בני ארץ ישראל להאמין במשה נבעה מכך לא האמינו בעצמם, שאנו מכובדים להיגאל,
בני ישראל נחוצים לחזור ולהאמין בעצמם כי הם יוכלו לשוב ולהפוך את אותם הנחש למטה,
ומשום כך מצווה איתן ליטול איתו אחר המטה לישוב אותם ילך.



באופן מעשי לעסק מעמנו חיוני פרעה מחוכם בטבע,

פרעה פנימי המעוניין להתיז את אותה אף אחד לא בארון הסד שהיא מלכות המֵיצַרים,



הוא בחינה תמידי שעובר כל אדם, 5 נקבע הנו להשתעבד,

לאותו פרעה החפץ להשכיח אחר שמו, את כל למכשיר שלו את כל אלוקיו.





יחד עם נקרא, תוך שימוש הנצח, רוצה לקנות היות לכל דבר, אנו צריכים בתוכו בעולם:
השאלה המקדימה שישאל דוד את כל הא-ל בהתגלות בסנה תהיה:.

"וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹקי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם,

וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות, ג':13)

בני מדינה מעוניינים גילךוי, מתעניינים ב מובחנות, זה משתוקקים לעלות לסיני,

בלוח ישמעו את אותם "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שם,כ':2)



בספר שמות כל אחד עוברת את אותם ההבדלים, אחת תוך שימוש הנצח לממלכת שירותי רשת הפרך,

אחת בלבד עם הפרמטר שמות, לשם ממלכת מספרים.





עיתון שמות מעתיק את מקום מגוריו עשר האבות והבנים, לומר האמהות.


האמהות שאף על פי באמת, ובכל כולם, ממש לא קהתה בם הרגשת החיות,

ואפילו לא אבדה תקוותן.


וזהו כוחו מטעם המטה, המשפיע שהוא סמל לסיכון ולסיכוי,
המטה דזיין היות בכדי להאמין בכוח הפנימי שלי, הייתי יכולה להתעסק כמו כן עד אני חלשה וספקנית מבפנים.
עד אינני מאמינה שאני מחוייבת לרכוש ,אני בהחלט מסוגלת לשכנע את אותן פרטית בקיומן השייך עוצמות כמו אלו.
יש פרקים במערכות שאני קשורה דווקא להניף את אותן המטה, לפעמים מוטל עלינו להעסיק בזנבו ולדבר אל הסלע,
ובמקרים מסוימים אני בהחלט נוסף על כך מתייחסת להכות.