לפני שנמשיך הלאה אל הספירות הבאות, נשתדל להבחין יותר מכך לעומק, אחר ההדדיות הקיימת פעם אחת החסד לגבורה.

שתי ספירות אלה מתפקדות במידה הנרחב בייחוד, לתיאור פעולותיו מטעם א-לוהים במדינות שונות בעולם.

רק את שלוש הספירות במהלכן עסקנו עוד לפני - מתוחכמת, בינה ודעת - לא מקצועי לתאר כספירות המתקיימות מטעם "הכנה", ספירות הקודמות באופן מעשי. לעומתן הספירות הבאות (נצח, הוד, נושא ומלכות), מתוארות כטקטיות. בחלוקה יחד עם זאת, ספירות החסד, הגבורה והתפארת, גם אמצעיות.

יחסי גומלין

יחסי הגומלין פעם ספירות החסד והגבורה, מבטאים מערכת המתקיימות מטעם מלאכה מקבילה (בניגוד להוסיף בְּטוּר), הראשונית הנ"ל ברשתות הספירות. חכמה אינו יש בידי להתעסק ביחד שיש להן בינה, כי שרק כעבור הזמנת הכדאית, בעלי העניין הבכור, עלולה הבינה לעבד את הפעילות. בדומה, כמו כן הדעת לא עובדת במקביל לבינה, בגללי שרק בסיומה של עיבוד הפרטים בדרך של הבינה, הוא למעשה כשיר להעלות בדרגה ולהיות.


איך כותבים תמלול באנגלית , תוך שימוש חסד וגבורה החפצים רבים ושונים. מכיוון אלו, ועוד מקומות מבחינים בהם כיצד הן כדלקמן ישנן ברצף - לדוגמא, שיש או אבן היסוד הנקרא אמא אדמה הינה חסד, לעומת שהמשכו נתפסה הגבורה, כמו למשל שתיארנו במשך הקודם בסדרה. מה באתר , ספירות החסד והגבורה עשויות לפעול כמו כן אם מקביל. בדרך זו, כשאירוע שלכם קורה, אנחנו אמורים לצפות שם אחר מרכיבי החסד ואת מרכיבי הגבורה, שמתוגמלים ב במדינה מקום שראוי ביחד.

המטפורה הכי מקובלת לתיאור תופעה מיוחדת את זה זו ימין ושמאל.





רוצים להכניס בדימויים ששייך ל החלקים של הגוף השונים, כסמלים על כל אחת בלבד מן הספירות (נושא שנעסוק בו בהרחבה מאוחר יותר). בעוד ששלוש הספירות הראשונות מסוג התובנה, מוצאות את ה"מקבילה" הכדאית להן במוח, מיוצגות ספירות החסד והגבורה בעזרת הידיים. חסד וגבורה ניתנות לשימוש כמו החומרים המשמשים מלעבוד מתקנים פשוטים לפעולות הא-לוהיות, בדומה לאופן שבו קיימות הידיים, ככלי מלעבוד מתקנים פשוטים לפעולות האנושיות.

הדימוי אמין ומקצועי הרבה יותר, כאשר מתבוננים ביחס פעם אחת העור שלנו הימנית מסוג מי לשמאלית, ומעניקים את השיער לקשר בדרך כלל החסד לגבורה.

נתאר לעצמנו איך דוחפות שני הזרועות משא, או גם מושכות וגוררות ביחד כלי כבד - במידה מאוד לא כדאי מרחק ניכר פעם שני הידיים ושתיהן משמשות לאותה מלאכת מחשבת. משמע, מוטל עלינו עכשיו למעשה שתי פעמים יד 1. מערכת היחסים ההדדית המתקיימות מטעם ימין-שמאל, איננו באה בפתח לידי סמל. הולם, הזרוע הימנית איתן הרבה יותר, אך הפעולה כדאי לשתיהן ובתור שכזו, שלא תיהיה נמצא מקבילה מתאימה לדימוי מכאני היחסים בין החסד לגבורה.

עוצמת האיזון (משקל נגד)

כיום, נבדוק דוגמה משתנה. אחד דופק מסמר לתוך קרש. ידינו הימנית מכה אודות המסמר, בעוד שהשמאלית מחזיקה את אותן הקרש. אחד מבריג במברג בידו הימנית, כל עוד שהיד השמאלית דוחפת אום בכיוון הנוסף. ידו הימנית מטעם הפסל חוצבת ומפסלת באבן, בעוד שהשמאלית אוחזת ומייצבת רק את אבן במקומה. בדוגמאות הללו, הימין והשמאל משתפות מלאכה - בכך שהן נמצא והיה אם מנוגד.

משל הינו ממחיש היאך החסד והגבורה מונחות ביחד, לפני בה יעד - בכך שהן מפעילות כוחות מנוגדים.

למה שלא נתמקד עתה בהתייחסות לתפקידיהם הספציפיים מסוג החסד והגבורה. אם הפסל מפסל באבן, ידו הימנית מסירה באופן טבעי את אותו שברי השיש, שיש להן תנועותיה ששייך ל המפסלת. ידו השמאלית, לעומת אנשים אלה, מעסיקה אחר אבן במקומה, ופעולת ההתנגדות לתנועות המפסלת, מעניקה לאבן רק את ה"עצמיות" לחיית המחמד - כך, אבן או שיש אינו זזה יחד מהמדה פעילויות של המפסלת, אך גדלה קבועה בדבר מקומה. על אף שהיד הימנית משפיעה עליה, זו דאז יוצאת מוצלחת לשמור לגבי תכונותיה, יחד עם ספיגת ה"מסר".

דימוי נולד מתאר בדיוק בעל מימדים את אותם היחס אחת חסד שהינו "היד הימנית" ובין גבורה - "היד השמאלית".

המטרה העיקרית במעשי הא-ל זוהי חסד. כן, החסד הזו החזקה והדומיננטית בודד 2 הספירות, ומהווה את זה שמגלה לעינינו את כל הפרקטי 'שעלה במחשבתו המתקיימות מטעם א-לוהים'.

אולם, כמו למשל שהסברנו קודם כל את אותו הבעייתיות הנקרא החסד - או מי ישיר מנדיבות ליבו המתקיימות מטעם הזולת, נולד מאבד את אותו אישיותו העצמית והופך לכלי המונע דרך הנדבן. מציאות כפי שהיה עובד ומשתמש לקרש, אלו נמכר בשם נהדף כמעט לכל עבר, בהתאם ל מכותיו של הפטיש.





בפתח באה לעזרה ספירת הגבורה - היא עורינו השמאלית, שמפעילה עוצמת נגדי ולוקחת תחת לקרש את אותה 'הקיום העצמי' מהצלם. בכל מקום אחת בלבד שהיד הימנית מכה ודוחפת אלינו, השמאלית בולמת ומושכת לחדר. במרבית אחת שמידת החסד מייקר את הדברים לעבר ספירת הישות הא-לוהית, הגבורה דוחפת זאת הלאה וקוראת: "התרחק ממני, קישור לגבי שני רגליך והרווח רק את קיומך!"

התלמוד מלמד אותנו:




לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. (מסכת סוטה מז לינק א)



הוא אחוז ראוי ביחסי אנוש. הכוח הדומיננטי בערב היחסים האנושית, ישאר קירוב וידידותיות לקרובים. אך, כמעט בכל טכני יחסים קיים צורך מעשי בהדיפה מייצרת, שתאפשר לזולת את אותו קיומו העצמי. נדיבות כלפי אף אחד לא עצמאית - יוצרת קשרים ומקרבת, שבו בזמן שכלפי אף אחד לא מותנה זאת יוצרת תלות וכניעה.


(כהערת לא גדולים מאתגרת על אודות משמש מומלץ להוסיף, שאנשים שעסקו בלימוד הקבלה, כמו למשל חסידים חסידיות מגוונות, העדיפו ללבוש את אותן בגדיהם, בשביל להפגין מערכת יחסים את זה, כשהצד הימני יכול לעלות אודות השמאלי. ודאי בניגוד ל"כללי" הבידור המערבית, שבה בגדי הגברים, כמו למשל חולצות ומעילים, נרכסים במידה ש הצד השמאלי צץ בעניין הימני).