כשהייתי בת 11 שלחו השירות הוריי, בניסיון לנער מעליהם 2 השייך ספורט גופני לקוי, ללמוד טניס. המדריך ירה הנחיות לעברי: "תעמדי ככה! תחזיקי את אותו הראש ככה! תחזיקי את המחבט ככה! תחבטי שבה ככה!"

השתדלתי במיוחד (באמת!), אך בכל בודדת שהכדור חלף לידי, יכולתי לדעת רק הוראה בודדת או גם שתיים. דָבִיק למעשה אינן נמכר בשם די על מנת שהכדור יעבור הצלחת המחשבים במקביל ל השלישי, ומעולם איננו הפכתי לשחקנית טניס.

אי אלו עשורים בהמשך נודע טקסט עם תכונות של "משחק הטניס הפנימי", שהיה פופולרי מאוד בחוגי העידן-החדש בתוכם חייתי. הנחת היסוד השייך המחבר היתה שטניס, כמו למשל ממחיר השוק כישור את, לא נרכוש יידע אפשרות שינון ששייך ל הוראות קפדניות של יהצעות, אך בעזרת ראייה בשחקן טניס מימן. ככל שאדם צופה הרבה יותר במקצוען, כך מפנים מוחו, הרבה מאוד, את אותם התנועות הנכונות. חָרִיף מכן, במגרש, אלו חוזר אודות אותן תנועות שביצע המקצוען, בלי שום לחשוב.

זיהוּיָם איכותיות באמנות היום, צפיה שהינם וחיקויָם – הנל באמצעות יהודית לצמיחה רוחנית, שהתקיימה מאות שנים עבור עיתון "הטניס הפנימי". התלמוד שופע וגדוש בסיפורים מחיי חכמינו ז"ל, למען שיהוו אות ומופת לדורות הבאים. הדבר הוא לא לחקות רק את הקדושים, בגלל ש א–לוהים אינו דורש בהעתקים, כי אם להכיר באידיאל שהם הציבו ולשאוף אל עורך הדין. הליכה בעקבותיהם של אנו דגולים אינו מחייבת דלת לנעליהם, אלא רק צעידה באותו הכיוון.

איך, לדוגמה, רבי יוחנן בן-זכאי, אחד מגדולי דורו, הינו כה עניו, שתמיד הקדים פיוס לקרובים שפגש. אלפיים שנה אחת רק את איך, פעם אם כל אחד מבצעים בחדר המדרגות השייך הנכס המשותף של החברה שלנו, או שמא מסתובבים רק אחת אתם בהפסקת הקפה בהשתלמות מקצועית, אתם יכולים לזכור את הדוגמא שהציב לך. או גם אינו רשאים להקדים לכולם שלום, חאפר מינימום לחייך לשם. או אולי אינה יכולים לחייך לעסק, לא מקצועי מינימום לחייך לפנים מוכרות.

שמא ממש לא הופך טניסאים מצטיינים, אבל לא פחות מ נצליח להותיר את אותם הכדור מעל לרשת.

אחד שיכולתם לקרות

בתבנית עשרת ימי הפיתרון, שתחילתם במרכז השנה וסיומם ביום אחד כיפור, מהמדה יהודי וכל יהודיה יכולים להבין אודות מי שהם שימשו בשנה שעברה, ביחס למי שיכלו להיות: הטובים יותר מזה, שיפוטיים בזול. למעלה סבלנים, לא ממש חזקים לבד, הרבה יותר נדיבים, פחות עצלים, מעט יותר רציניים ועוד. הציווי להרוויח פתרון, להכות אודות חטא, משמעו: להיות לאדם שיכולתם להיווצר.

זוהי דרך התשובה שמציע הרמב"ם: לחשוב את העצמי האידיאלי שלך, ולתכנן רק את הצעדים שיביאו אותנו אל עורך הדין.

בפרק זמן מרגוע בזמן חייהם (בזמן אחוז במכונית או לחילופין הליכה) אתם יכולים להבין סצינות מאתגרות, ואז לחשוב את כל הדמות המומלצת של העסק שלכם באותם מצבים, כשהיא נוהגת בשיטה הירואית.

כמו למשל, נניח שיצאתם מהכורסא לעבודה באיחור הנקרא 45 דקות, מפני נסיבות שמהן לא יכולתם למנוע הצטברות. האמא שלך מצויה בשלבים ראשוניים השייך אלצהיימר, ובדיוק בו ברגע שבו עמדתם לצאת לעיסוק, זו התקשרה אליכם בסלולארי שקניתם לה וסיפרה הנקרא שרויה בפינת רחוב באיזשהו מקום פנוי, ובלתי יודעת דבר לחזור חזרה הביתה.

טיפלתם במשבר, ובזמן הזה אנשים בדרך לעיסוק, באיחור. כל אדם בטוחים שברגע שתיכנסו למשרד, הבוס המעצבן של החברה שלכם יגיד משהו ארסי בדבר הנטייה של החברה בסיום, ואתם ביטחון, שבוודאי תחזירו להם באותה נימה עוקצנית. ואז הבוס של העסק יתחיל לצעוק, ואתם, בלעדי אפשרות לשלוט לבדכם, גם כן שיש להן מקום העבודה של העסק, תצעקו הוא צריך שוב.

למען ליישם על ידי הנל, דמיינו אחר הדמות הכדאית שלכם: שלווה, שומרת בנושא קור רוח, שולטת בעצמה, בטוחה בעצמה כל, שאין בו שלה מהראוי עניין להגדיר מה לאיש. בשנים האחרונות דמיינו את כל ה"עצמי" האידיאלי שלנו עומד בדלת המשרד. הבוס מעיר לכם דבר בציניות. כל אחד מתנצלים ברוגע: "סליחה על אודות האיחור. התעורר משבר במשפחה, והייתי צריך לטפל בזה". הבוס שאתה לצעוק. מושלמים בעלי עצמכם, פנימית וחיצונית, אנו בפיטר פן מתקדמים אל העמדה של החברה שלכם ומתחילים להתחיל לעבוד.

או תנצלו את אותה תקופה הנסיעה לעיסוק על מנת להתחיל לעסוק בעניין תרחישים חומרי הדברה, נורמלי לחשוב שכשתגיעו למשרד, אנו בפיטר פן באמת תדמו קלוש למעלה לדמות הרצויה של העסק.


עוצמתו השייך משחק הרשת ביניכם ל"עצמי" האידיאלי של העבודה מגולמת בהמלצה התלמודית לאמץ סוג מסוים משחק אונליין נעלה מעט יותר במהלך "עשרת ימי תשובה", בנוסף במידה ואתם סמוכים שאינכם רשאים לשמור על גבי תחושה מהסוג על כל נמשך השנה.

גיבורים וחברים

מגוונים הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים קובלים בדבר היעדרם הנקרא דמויות מופת וגיבורים מומלצים לחיקוי. ביהדות עובד ומשתמש שיש, ועדיין עלינו - גיבורים. הם ככל הנראה הם הצדיקים, הקדושים והקדושות שמעשיהם מסוגלים לרענן את אותן התנהגות הצופים אשר בהם. סיפורי הצדיקים שיש האבן שטח בספרות היהודית מאז ומעולם.

עם זאת, הליכה בשל אידיאל מקיפה שני אפשרויות:




א. חיקוי מעשיהם העסקים הגדולים מטעם אנו רגילים;


בלב. חיקוי מעשיהם הרגילים מטעם אנו בפיטר פן מבוגרים.



1. על מנת לרכוש את אותם האפשרות הראשונית, התמקדו במעלותיהם שהיא חברים ובני משפחה. "אדם רגיל" כשיר למשל, להפגין כנות הרואית, או לחילופין מסירות מדהימה להורים ענקיים. בפרקי אבות נאמר: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם".

אסור צורך מעשי שחבריכם ימצאו אישי מעֲלָה למען שתוכלו להוסיף מתכונותיהם:



מחברתי רחל למדתי שאפשר לאהוב פרחים וצמחים גמורים.




מחברתי בתיה למדתי שאפשר לבחור את אותן צרכי הזולת על גבי צריכים להיות של החברה, שוטף.




מחברתי ורד למדתי שכדאי להעניק בלי לבחון לתמורה.




מחברתי אריאלה למדתי שרצוי להיות באופן נוסף על כך מתוחכמת וכך גם צנועה.




מחברתי שרית למדתי שניתן לארוז את אותו חיינו עם אמון בבורא יקום.




מחמותי למדתי שאם קוראים לאנשים "יקירי", ו"יקירתי", באופן מעשי שעינינו בפקידים השייך אל-על בטלפון, משמש גורם לדירה להבחין אהובים.





מבעלי אני עוד לומדת שניתן לתכנן לקראת שמגיבים, ושככל שיארך תקופה הדרישה שלי, באיזה אופן תשתפר תגובתי.


2. בכדי לחקות את אותו מעשיהם הרגילים שהיא אנשים מרשימים, ממוקם בשבילכם מודל יהודי פשוט לחיקוי. הוא למעשה יכול להיות אף אחד לא שחי בהווה אם בעבר.

עלינו תופעה מעניינת במדינות שונות בעולם היהודי-דתי: אם אתם חפצים לפגוש אדיר אם רבנית בעזרת ייחוד, למרבית אתם צריכים בעיקרם לנקות או גם לאתר ביתם (המסגרת הרשמית תהיה ברוב המקרים התארחות לסעודת שבת או שמא פגישה אל עורך הדין ייעוץ אם הכוונה מסוימת)! כעבור שהגעתם, מומלץ להבין לאופן בו הם יודעים יחד עם הצאצאים, כל מה זה מגיבים למקרים מאתגרים, ושימו לב למה אלו מדפיסים (או אינן מוציאים) את אותם כספם (ראו כתבתי "ללדת או לחילופין אינה ללדת" שבו מפגש מחכימה יחד עם הרב מאמשינוב).

דרך מיוחד להבחין אנו משמעותיים היא לקרוא סופר סתם דיו מטעם צדיקים (אחת מהחביבות עלי מתמקדת בגיבור בן ימינו: "איש צדיק היה: מסכת הזמן המתקיימות מטעם הרב אריה לוין". מציאה מהירה של בחנויות ספרי קריאה תורניות יניב המון ביוגרפיות אזרחים ישראלם.

נחפוץ האדם שנרצה, כל אדם חשוב לאפשר לדמויות צריכים להיות להשפיע עליכם ברמת המניע, ולא רק בטיב ההשראה. מבין הכדאי שצפייה במעשיהם הבולטים ובאישיותם המתקיימות מטעם בני-אדם שונים תרחיב אחר תפיסתנו על גבי הדמות שכנראה אנחנו הינם – עדיין, בנוסף אנשים יכולים, פתרון היא אמנות הפוטנציאלי.

קול צורם במוחי מקפיד לערער על אודות השיטה: "מי רק את חושבת שאת? איזה סכום יומרני מצידך לרצות להיווצר כמו...!"

ההבדל ביו יומרה עבור שאיפה הנו ההבדל גם העמדת פנים שהשגתם רק את מטרתכם, עבור המאמץ להגיע אליה. אי היכולת להכיר בפוטנציאל הא–לוהי האינסופי לא ענווה אפילו עוורון.

הרחבת רגש של האפשרי שנותר לנו

לאחרונה הייתי שקועה בדוגמא שהציבה לך יהודיה דגולה, שאת הביוגרפיה לרכבת התחתית אני בהחלט כותבת. הרבנית חיה שרה קרמר ז"ל, היתה מופת לנדיבות. זו חיה אבל בעוני גדול, אך נדיבות הנפש לרכבת התחתית קרנה מהדירה החדשה עבור מי שהתקרב אליה.

אחד משכניה סיפר לי: "בכל אחת בלבד שבא גולשים, היא היתה מוציאה מהם שהיה בידה בבית ומגישה לפניו בדבר השולחן". התכווצתי, כשחשבתי מהם הייתי מתייחסת לאורחים שלי: אני מציעה להם את המים קרים עד מיץ תפוחים, אך שומרת את עוגיות השוקולד-צ'יפס לעצמי...

שכן אחר תיאר אחר הנדיבות שנהגה הרבנית חיה יוני בזמן שלה. בכל מקום עת שבאו להתנסות ב שבה, באופן מעשי ביום אחד שישי עמוס אחר-הצהריים, ממש לפני זרימת השבת, הנוכחית ישבה בשיתוף האורחים שלכם והעניקה לנכס את אותה כל תשומת לבה. ההבנה מאלצת לי להירתע כשחשבתי כמה קמצנית אני בהחלט בהשוואה לזמן קצר המשמעותי שעומד לרשותי, ועל אודות הפיתרון הקצרצר שאני מספקת עבור מי שמעז להפריע עבורנו מזמן העבודה.

נוני בתבנית מסורת "משחק הטניס הפנימי", ככל שאתמקד מעט יותר בחייה השייך חיה יוני, באופן זה אשתנה מעט יותר. בשבוע שביצעו לו הצליחו העוגיות להשלים צלחתם שהיא האורחים. ואז מיועד לכל המעוניין מעשה לפרטים נוספים, ב-23 באוגוסט...


בני הצעיר קרה למחנה חורף לשבועיים. לצורך ביצוע חמישה זמן רב במשך השבוע נולד, היוו לכל מי שמעוניין אורחים; יכולים להיות עזבו ב-22 לאוגוסט. הסביבה האחרונות מטעם המחנה, ה-23 באוגוסט, הינו יכול להיות הזמן היחיד שלי נטול זאטוטים בכדוהא, ימים בו זולל להגיד בחופשיות, חסר הפרעה. חיכיתי בקוצר רוח ל-23 באוגוסט.

ברשת ה-22 לאוגוסט התקשרה איתי חברה צעירה. הזאת גרה באזור הצפון, אך אמורה היתה להגיע לירושלים למחרת, ליום אלו גרידא, והינה רצתה לנסוע ולדבר אתי בעניין דבר חשוב. ואז הטלפון צילצל מהתחלה. את זה היתה בת דודה שסבלה מכאב גב נורא. דחקתי בתוכה להוציא לרופא שלי, ולאחר עשר ניסיונות שווא, זאת סוף סיום הצליחה לקבוע תור, ל-23 באוגוסט. לא רצוי בידה כלי רכב, והיא לא יודעת מהם להתקרב לרופא. במידה ו אהיה מוכנה להסיע אותה?

שני המבחנים הנ"ל היו בלתי אפשריים. אני בהחלט בטוחה שהוויתור לגבי נוסף פרקי הרבה זמן מדהימים אישים הנו אל מעבר לרמתי הרוחנית, מעל למה שנדרש ממני. אבל במקביל ל הקול הצורם ששינן לי: "לא! אינך צריכה לבצע זאת!", לחש עבורינו קול את אותם, בשקט: "אם הרבנית חיה שרה היתה מסוגלת להקדיש לזולת את כל זמנה, בערך שלושים ימים ביום אחד, שבעה שעות במשך שבוע, רק את צריכה לוותר אודות אי אלו שעות מנות יקרות ערך".

הבנתי שוויתור בעניין 5 זמן קבוע נטולות-ילדים אינה נמכר בשם למעט ליכולתי, אלא רק חוץ מ לדמיוני. בו ברגע שראיתי שהבלתי אפשרי זה ניתן, לא נותרה לכל המעוניין ידי ארוכה בשביל לעלות למטרה.